טראומה הינו מושג שלקוח מעולם הרפואה ומתייחס למצב פיזי שהינו מעבר ליכולת של המערכות הגופניות השונות שלנו להכיל אותם, ועל כן נוצר מצב של אי ספיקה שמסכנת אותנו לעיתים עד למצב של סכנת חיים ממשית. מצבים אלו דורשים כמובן התערבות רפואית על סוגיה השונים ללא דיחוי.
בתחום של בריאות הנפש, כאשר אנו מדברים על טראומה, אנו מתכוונים למצב בו אדם עבר חוויה קשה בה הרגיש איום של מוות ממשי, או פציעה משמעותית, או איום על השלמות הפיזית ו/או הנפשית שלו, או של אנשים אחרים בסביבתו. במצב מעין זה בן אדם חש פחד עמוק , חוסר אונים ואימה. טראומות יכולות להופיע לאחר השתתפות בקרב , בעקבות פיגוע , שוד, אלימות מסוגים שונים, תאונת דרכים ועוד.
טראומה הינו מושג שלקוח מעולם הרפואה ומתייחס למצב פיזי שהינו מעבר ליכולת של המערכות הגופניות השונות שלנו להכיל אותם, ועל כן נוצר מצב של אי ספיקה שמסכנת אותנו לעיתים עד למצב של סכנת חיים ממשית. מצבים אלו דורשים כמובן התערבות רפואית על סוגיה השונים ללא דיחוי.
גם בתחום של בריאות הנפש נוצרים מצבים של אי ספיקה. אלה מצבי טראומה וחרדה בהם האדם עבר חוויה קשה בה הרגיש איום של מוות ממשי או סוביקטיבי, או פציעה משמעותית, או איום על השלמות הפיזית ו/או הנפשית שלו, או של אנשים אחרים בסביבתו. במצב מעין זה בן אדם חש פחד עמוק , חוסר אונים ואימה. טראומות ומצבי חרדה שונים יכולים להופיע לאחר השתתפות בקרב , בעקבות פיגוע , שוד, אלימות מסוגים שונים לרבות תקיפה מינית, תאונת דרכים ועוד, או מצבים של חיי היום יום שנחווים כמאימים.
בציבור הרחב ישנו לעתים בלבול בין המושג "טראומה" לבין "הפרעת דחק פוסט טראומטית" (PTSD). המושג טראומה עונה לתאור של ארוע מאיים כפי שתואר למעלה. לעומתו , המושג PTSD מתאר הפרעת חרדה המתפתחת בקרב מיעוט מהאנשים שנחשפו לטראומה. ארועים אלו הופכים אכן לטראומטיים כשהם בלתי צפויים לחלוטין ובהיותם כאלו מציפים את מערכת העצבים והחוויה הקשה כמו ננעלת במוח יחד עם התמונות , הקולות, המחשבות והרגשות שהופיעו בזמן הארוע. נהוג לחלק את הסמפטומים המאפינים PTSD לשלוש קבוצות:
– אנשים שנוטים לחוות שוב ושוב את הארוע דרך זכרונות מציפים, סיוטים . תופעה זאת נקראת "פלאשבקים"
– אנשים הנוטים להמנע מגירוים הקשורים לטראומה כמו מחשבות, אנשים , פעילויות או מקומות שקשורים ו/או מזכירים את האירוע הטראומטי
– אנשים הסובלים מעוררות מוגברת שמתאפיינת בקשיי הרדמות או בשינה מעטה וטרופה, חוסר שקט וקושי להתרכז ולהקשיב.
PTSD היא אבחנה פסיכיאטרית שמוגדרת ככזאת כשהסמפטומים הללו מתקיימים לפחות חודש ימים.
מין הראוי לציין שיש דרגות שונות בעוצמת הPTSD וגורמים רבים חוברים יחדיו על מנת שיהפוך לכזה. מחקרים בתחום מראים שאחד הגורמים המרכזיים שתורמים לכך שטראומה תהפוך להפרעת חרדה (על סוגיה השונים ,אך בעיקר PTSD) הוא העדר סביבה קרובה תומכת שמכירה בארוע כחוויה טראומטית (גם אם לעיתים מבחינה אוביקטיבית זה לא נראה ככזאת) ומכילה אותו. גורם זה הוא תמיד משמעותי, אך הוא לכל הדעות קריטי כשמדובר בילדים שתלוים ממשית לרווחתם הפיזית והנפשית במבוגרים המשמעותיים שמגדלים וסובבים אותם.
הידע שהצטבר עם השנים מצביע על כך שלמעלה מ70% מהאנשים שחוו טראומה יתאוששו באופן ספונטני לאחר מספר שבועות ,כאמור בעזרתה של סביבה תומכת אך לא פחות בעזרת נתוני אישיות שמצביעים על חוסן ועמידות (RESILIENCY). ובכל זאת כשהסמפטומים לא נעלמים לאורך למעלה מחודש , מחקרים מראים שפנייה לעזרה מקצועית סמוכה ככל הניתן לארוע מגבירה עד מאוד את סיכויי ההחלמה.
בחיי היום יום שלנו ישנם מצבים שונים שמעוררים בנו חרדה. זהו מנגנון השרדותי שמאותת לנו סכנה. לעיתים מנגנון זה הוא תואם את הסיטואציה ועוזר לנו להערך בהתאם. אך לעתים החרדה פועלת כסוג של "הזעקת שאוו" שעונה לרוב על חוויה סוביקטיבית של איום ופחד בה האדם מרגיש אי שקט ולחץ עד איום מיידי , ומפתח סמפטומים פיזיים ( רעד, סחרחורת, דפיקות לב מואצות, זעה , כאבי בטן) מול מה שנחווה כסכנה ממשית, זאת כשמרבית האנשים בסיטואציה זהה ישארו רגועים ואף אדישים. כך למשל אדם שמפחד מכלבים (פוביית כלבים) ירגיש אימה עד כדי שיתוק , כך גם אדם שסובל מחרדה חברתית שיגיב בעוצמת חרדה גבוהה ויתקשה לדבר מול קהל.
קיימים סוגים שונים של הפרעות חרדה, ביניהן :
– "הפרעת פניקה" שמתבטאת בהתקפים פתאומיים (שבאים כאילו משום שקום) של פחד אז למות או להשתגע.
-" אגורפוביה" בה הבן אדם נמנע מיציה מהבית או הגעה למקומות ציבוריים.
– פחד ממקומות גבוהים
-חרדה מטיסות
-חרדה חברתית שמתבטאת בפחד עז מהשפלה או דחייה בסיטואציות חברתיות.
-הפרעת חרדה כללית או מוכללת המתבטאת בדאגנות כללית מוגזמת במגוון נושאים (כסף, דאגה לשלום הילדים ועוד)
-פוביות ועוד.
בעשורים האחרונים התפתחו שיטות טיפול שונות ברטאומה וחרדה כשה משותף ביניהן היא טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי לרוב משולב. טיפול תרופתי במצבי טראומה וחרדה עשוי להפחית (ולעיתים אף להעלים )את עוצמת החרדה וחלק מהתסמינים שמאפינים מצבי טראומה. טיפול פסיכולוגי מתמקד בהבנת מקורה ששל הטראומה והחרדה ובהקניית מיומניות התמודדות איתה.
נכון להיום הטיפולים הנפוצים לטיפול בהפרעות חרדה וטראומה הם טיפולים שונים בגישה קוגניטיבית -התנהגותית אשר מתמקדים בזיהוי וניטרול דפוסי חשיבה לא רציונליים והתנהגויות בלתי יעילות (בפרט בעלות גוון המנעותי), אשר משמרות את הפרעת החרדה, ובהכוונה אקטיבית בהתמודדות עם הפחד. במקביל ישנו טיפול פסיכולוגי בגישה דינמית המתמקד בגורמי העומק לפריצת הפרעת החרדה והטראומה ומסייע בהשגת שינוי נפשי מקיף המטפל הן בהרעת החרדה והן בהבטים רגשיים נוספים שמשפיעים עליה ומנציחים אותה.
אחת השיטות הנפוצות בשני העשורים האחרונים לטיפול במצבי טראומה וחרדה הינה EMDR (ראה לשונית "שיטת EMDR ). זאת שיטה מובנת הנעזרת באלמנטים קוגניטים וביצירת חיבורים גוף-נפש, אך גם מאפשרת לחלקים הלא מודעים וליכולות לריפוי טיבעי שטמונות בנו להשפיע על התהליך הטיפולי באופן מהיר יחסית. אני נוהגת לשלב עבודה טיפולית בעלת אוריאנטציה פסיכודינאמית עם EMDR על פי הצורך ועל פי ניסיוני זהו שילוב מוצלח שהשפעתו מעבר להתגברות על הפרעת החרדה ומצבי הטראומה. אשמח לעמוד לרשותכם.
משרד: 050-8308804 אימייל: liarab1@gmail.com
האתר עוצב ונבנה ע"י web4all
